במחקר רחב היקף שהתקיים בנורווגיה (1) נבדק הקשר בין הומור לתמותה מכל הסיבות. המחקר נערך על 53,556 משתתפים עליהם בוצע מעקב במשך 15 שנים. תחילה הוערכה רמת ההומור של כל נחקר (מסכנים הנורווגים, היו צריכים להעריך הומור בלי בדיחות על עדות ושואה). לאחר מכן עקבו אחר מוות מכל סיבה, וספציפית אחרי מוות ממחלות לב, זיהומים, סרטן ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
תמותה מכל סיבה היתה נמוכה יותר אצל נשים בעלות חוש הומור לעומת נשים לא הומוריסטיות, עם פער גדול במיוחד בתמותה ממחלות לב. אצל גברים לא נרשם פער מובהק מתמותה מכל סיבה, אך כן נצפתה ירידה מובהקת במוות מזיהומים לטובת בעלי חוש ההומור.
אז למה הצחוק כל כך בריא לנו?
במחקר מוקדם משנות השלושים (2) בחנו החוקרים את השפעת הצחוק על טונוס השרירים. המחקר מגלה, כי פרצי צחוק מפעילים שרירים רבים, אך בניגוד לפעילות גופנית מקטינים את טונוס שרירי השלד. כלומר, צחוק גורם להרפייה הנמשכת כ- 45 דקות.
במחקר מאוחר משנת 2004 (3) יותר השתמשו בטכניקה מתקדמת יותר. המחקר בדק כיצד צחוק משפיע על רגישות התנועה של עמוד השדרה באמצעות רפלקס הופמן. היתרון בבדיקה הזו היא שהרפלקס נמדד במכשיר EMG המודד את הפולס החשמלי, כך שהבדיקה מדוייקת יותר. 13 נבדקים עשו כל מיני פעולות נשימה, שיעול, צחוק אמיתי וצחוק מלאכותי. מבין כל הפעולות הללו הקטנת הרפלקס הגדולה ביותר נרשמה בצחוק אמיתי, לאחריו צחוק מלאכותי והפעולה הנוספת שהשפיעה לזמן קצר היא שיעול.
צחוק מפעיל איברים רבים (4). הצחוק מצריך הרבה חמצן ולכן הוא מגביר את צריכת האוויר ואת קצב הלב ופעולת הריאות. כתוצאה מהמוח משחרר אנדורפינים, שבתורם מסייעים להרפיית השרירים. כלומר לצחוק יש כמעט את כל התועלות של פעילות גופנית מינוס הקטע של לקום מהספה.
לטווח הארוך צחוק יכול לחזק את המערכת החיסונית. מחשבות שליליות משחררות לזרם הדם חומרים כימיים המכינים את הגוף להתמודד עם סכנה. צחוק, שהוא סוג של מחשבה חיובית שנלקחה לקצה, עושה בדיוק את ההיפך: משחרר מהמוח נוירופפטידים שמקלים על סטרס ומעניקים לגוף סביבה תומכת לריפוי.
במחקר (5) בו הראו לאנשים סרט מצחיק ובדקו את השפעתו על הורמוני הסטרס ניכרה השפעה מהותית: הצחוק הקטין בדם את הרמה של הקורטיזול, הורמון הסטרס. מאחר וקורטיזול משבש את פעולת מערכת החיסון, החוקרים הסיקו כי הצחוק יכול לסייע למערכת החיסון.
צחוק מקל על כאבים. במחקר שנערך בארה"ב (6) ביקשו מאנשים להכניס את ידיהם לקרח. חלק ממשתתפי הניסוי נחשפו במקביל גם לסרט מצחיק. תוצאות המחקר הראו כי מי שצחקו בזמן שידיהם היו בתוך הקרח, חוו פחות כאב. מחקר אחר מצא כי אנשים שצוחקים יותר – משתמשים פחות בתרופות הרגעה.
צחוק נמצא כקשור ליצירתיות. גם במחקרים על ילדים, וגם במחקרים במקומות עבודה נמצא, שכאשר מעודדים קבוצה לפעול בהומור היא גם מצליחה לפתור בעיות ביתר יצירתיות (7).
ולבסוף, אחד האפקטים המשמעותיים ביותר, והקשים למדידה, הוא ההשפעה של הומור על הקשרים החברתיים שלנו. כבר ראינו בפוסט הזה את ההשפעה של רשת קשרים חברתיים על הארכת תוחלת החיים הבריאה. הומור מחזק את הקשרים הרגשיים בין אנשים באופן שקשה להגיע אליו בדרך אחרת. אם תרצו, מדובר בקיצור דרך רגשי לתהליך החיברות האנושי.
עם זאת, במחקר שבוצע על ידי שתי חוקרות מסטנפורד (8) עולה, כי אנחנו צוחקים פחות ופחות עם הגיל. במחקר תושאלו 1.4 מיליון אנשים מ- 166 מדינות, ועלה בו כי שיעור הצחוק יורד במהלך החיים, ובמיוחד יורד בחדות בסביבות גיל 23, אחרי האוניברסיטה או הקולג'. החוקרות הסיקו שכאשר אנחנו נכנסים לעולם העבודה אנחנו מנסים לשדר ארשת של רצינות, ופשוט מפסיקים לצחוק. מחקר אחר העלה כי ילד בן ארבע צוחק בממוצע 300 פעמים ביום. למבוגר בן ארבעים לוקח להשלים את מכסת שלוש מאות הצחוקים כעשרה שבועות.
צחוק הוא לא סתם כיף. הוא אחת הפעולות הקלות והחינמיות להוסיף לחיים שנים בריאות. אז איך עושים את זה? כמו כל דבר, מחליטים, ואז פותחים יוטיוב. אפשר להתחיל מאודי כגן הגאון:
קארפול קריוקי עם אודי כגן 🚘🎤 | אביב גפן – פרק 12 – YouTube
