בכל תא בגוף יש מאות עד עשרות אלפי מיטוכונדריות, והן אלה שמייצרות את יחידות האנרגיה של הגוף, הקרויות ATP. תהליך יצירת האנרגיה על ידי המיטוכונדריה הוא תהליך רב שלבי, בו מפורקים חומרי הגלם והמיטוכונדריה מפיקה מהם ATP ומים. בכל אחד מהשלבים המיטוכונדריה משתמשת במולקולה מסיסה בשמן כדי להעביר את החומרים משלב לשלב. המולקולה הזו נקראת CoQ10.

אותה CoQ10 חביבה היא נוגדת חמצון קלאסית. היא מחזיקה את האלקטרונים שלה באופן רופף, כך שבסביבה מחומצנת היא יכולה בכיף לתרום אלקטרון ולפעול כנוגד חמצון. ככה היא גם מונעת נזק ל- DNA של המיטוכונדריה, שיש לה מנגנון ייצור DNA נפרד מהתא.

זו הסיבה ש CoQ10 יש בריכוזים גבוהים בצרכני האנרגיה הכי גדולים שלנו: לב, כבד וכליות, וכבר בתחילת שנות השבעים הדגימו כיצד אצל אנשים הסובלים ממחלות לב יש מחסור ב- CoQ10.

מאיפה הגוף מקבל את ה- CoQ10 שלו? בעיקר מבשר ודגים, וברמה נמוכה יותר משמנים, מוצרי חלב ופירות, כך שטבעונים עשויים לסבול ממחסור. מצד שני, אצל מי שעושה יותר פעילות גופנית נמדדו רמות גבוהות יותר של CoQ10.

באופן כללי, גם לאוכלי כל וגם למתאמנים הרמה של CoQ10 הולכת ופוחתת עם הגיל, מה שמסביר חלק מהנזק החמצוני המצטבר ככל שאנו מתבגרים.

CoQ10 ומחלות לב

השימוש המוכר ביותר של CoQ10 הוא לשיפור בריאות הלב. מספר מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על התועלת של תיסוף CoQ10 לסובלים ממחלות לב.

במחקר הזה [1] משנת 2015 השתתפו 420 חולי לב. מחציתם קיבלו תוסף של 100 מ"ג CoQ10 למשך שנתיים, ומחציתם קיבלו פלסבו. לאחר שנתיים התוצאות היו חד משמעיות: אלה שקיבלו את התוסף היו בסיכון לחזרת אירוע הלב בשיעור של 15%, לעומת שיעור של 26% בקבוצה של נוטלי הפלסבו.

לסיכום המחקר, כותב עורך המחקר כך: "CoQ10 היא התרופה הראשונה לשיפור ההישרדות באי ספיקת לב כרונית ויש להוסיף אותה לטיפול הסטנדרטי באי ספיקת לב. תרופות אחרות לאי ספיקת לב חוסמות ולא משפרות תהליכים תאיים ועשויות להיות להם תופעות לוואי. תוספת של CoQ10, שהוא חומר טבעי ובטוח, מתקן מחסור בגוף וחוסם את המעגל המטבולי האכזרי באי ספיקת לב כרונית הנקראת הלב המורעב באנרגיה".

CoQ10 ויתר לחץ דם

מטה אנליזה משנת 2007 [2] של 12 מחקרים קליניים עם מספר כולל קטן יחסית של 362 משתתפים רמזו לכך ש-CoQ10 עשוי להפחית לחץ-דם: בממוצע, 17 מ"מ כספית בחץ הדם הסיסטולי, ו-10 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי. ממחקרים אלה נובע שהיה צורך להמתין 4-12 שבועות לזהות את ההשפעה האמורה.

ממחקרים אלה משתמע שיפור בולט יחסית בחולי סוכרת, ומייחסים השפעה זו לתכונותיו כנוגד חמצון, מנטרל רדיקלים חופשיים ומשפר תפקוד כלי דם בשימור הפעילות מרחיבת כלי-הדם של NO. במחקרים אלה לא נרשמו תופעות לוואי משמעותיות.

CoQ10 ודלקתיות

דלקת כרונית ולחץ חמצוני גורמים למחלות רבות הקשורות לגיל כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן ומחלות כליות כרוניות.

מטה-אנליזה עדכנית [3] חקרה את היעילות של CoQ10 על רמות הפלזמה של חלבון C-reactive, אינטרלוקין 6 (IL-6) ו-tumor necrosis factor alpha (TNF-α) בחולים הסובלים מפתולוגיות שבהן דלקת הייתה גורם שכיח כולל מחלות כלי דם ולב, טרשת נפוצה, השמנת יתר, אי ספיקת כליות, דלקת מפרקים שגרונית, סוכרת ומחלת כבד שומני.

מתן CoQ10 במינונים הנעים בין 60 ל-500 מ"ג ליום לתקופת התערבות של שבוע עד 4 חודשים הפחית משמעותית את הייצור של ציטוקינים דלקתיים. הכותבים שיערו גם שתוסף CoQ10 הפחית ציטוקינים פרו-דלקתיים וסמנים דלקתיים בקשישים עם רמות נמוכות של CoQ10.

CoQ10 ומחלות עצביות ניווניות

תפקוד לקוי של המיטוכונדריה נקשר להופעה ו/או להתפתחות של מחלות ניווניות. מחקרים פרה-קליניים [4] הראו ש-CoQ10 יכול לשמר את תפקוד המיטוכונדריה ולהפחית את אובדן הנוירונים במקרה של מחלת פרקינסון.

בחולי פרקינסון נצפה מחסור ב- CoQ10, מה שהופך את המחסור לסמן ביולוגי היקפי, כלומר סימן להופעה של פרקינסון . מסיבה זו, הוצע כי תוסף CoQ10 יכול להועיל לחולים הסובלים ממחלות ניווניות עצביות.

מחקרים ניסויים [5] במודלים של בעלי חיים מצביעים על כך ש-CoQ10 עשוי להגן מפני נזק לנוירונים הנגרם על ידי מחלת לב איסכמית, טרשת עורקים ופציעה הנגרמת מרעלנים.

CoQ10 ותוחלת החיים הבריאה

במחקר שפורסם ב- 2015 [6] נבדקה ההשפעה של מתן CoQ10 ביחד עם סלניום על אוכלוסייה של 443 מבוגרים מעל גיל 60 על מנת להעריך את ההשפעה של התוספים על מספר הימים מחוץ לבית החולים ואיכות החיים הכללית.

לאחר ארבע שנים התוצאות הראו כי בקבוצת מקבלי התוסף נרשמו בממוצע 1,779 ימים מחוץ לבית החולים, וזאת לעומת ממוצע של 1,533 בקבוצת הפלסבו.

במדדי איכות החיים, בקבוצת מקבלי התוספים רשמו ניקוד גבוה יותר באופן מובהק ביכולות פיזיות, חיוניות, תפקוד עצמאי, קוגניציה ואיכות חיים כללית.

למי שרוצה להעמיק כאן יש סיכום המחקר על ההשפעה של CoQ10 על הזדקנות.

תיסוף של CoQ10

אני חושבת שתיסוף של CoQ10 חשוב לכל מי שבריאותו יקרה לליבו (ראיתם מה עשיתי פה?), אך חשובה במיוחד לאוכלוסיות הבאות:

1. טבעונים, שאינם מקבלים מספיק CoQ10 מהתזונה.
2. ספורטאים עצימים, שלגופם דרישה גבוהה לייצור אנרגיה.
3. מי שכבר יש לי תסמינים ראשונים או חשד למחלות לב, פרקינסון, מחלות עצביות ניווניות.
4. הסובלים מקדם סכרת.
5. מבוגרים מעל גיל 60.

איזה תוסף לקחת?

מכיוון שבאופן טבעי CoQ10 הוא מסיס בשמן, רוב התוספים לא נספגים היטב בגוף. אם לוקחים תוסף רגיל מומלץ ליטול בתוספת של מזון שומני.

דרך אחרת היא ליטול תוסף שיש לו פטנט של מסיסות במים. באמצעות הקפת המולקולות המסיסות בשומן במעטפת בגודל ננו, המסיסה במים, המכונה מיצלה (micelle) המיצלות זעירות בגודלן ומידותיהן 30 ננומטר. המיצלות נושאות את הרכיבים המסיסים בשומן ישירות אל אתרי הספיגה במעי הדק, שם הם נספגים ביעילות גבוהה.

אני קונה את התוסף ב- iHerb, פשוט כי הוא עולה שם בערך חצי מאשר בארץ. כאן תמצאו קישור לרכישה, הכולל 5% הנחה באמצעות הקוד שלי.

או שאפשר להקיש על התמונה:

אני ממליצה מאוד לראות את הסרטון, אבל למי שצריך תקציר כתוב בעברית, אז הנה הוא:

1. האנושות משתמשת בשמנים צמחיים רק במאה השנים האחרונות, כתחליף לטיגון ובישול של השמנים בהם השתמשו הסבתות רבתות שלנו: חמאה, שמן זית ושומן של בעלי חיים.
2. השמנים הצמחיים צברו פופולריות במהירות, בגלל המחיר הזול שלהם. השמנים הפופולריים ביותר הם שמני סויה, תירס, חמניות וקנולה. כיום הם נמצאים בכל בית ומסעדה, וכמעט כמו בכל מוצר מזון ארוז שאנחנו קונים בסופר, כמו חטיפים, רטבים לסלט, אגוזים קלויים ואפילו חלב צמחי.
3. בארה"ב צריכת השמנים הצמחיים עלתה מאפס עד תחילת המאה העשרים לכ- 80 גרם ביום לאדם בשנת 2020. כלומר, כשליש מהקלוריות היומיות (!) מדובר בשינוי הגדול ביותר בתזונת האדם המערבי במאה השנים האחרונות.
4. לפני תחילת השימוש בשמנים צמחיים לא היה כמעט תיעוד רפואי של התקפי לב, והשיעור של השמנת יתר וסכרת באוכלוסיה היה פחות מחמישית ממה שהוא היום. עם זאת, מדובר על מתאם בין שני נתונים, שעדיין לא מסביר סיבתיות. לשם כך אנחנו צריכים למצוא את ההסבר הביולוגי.
5. ההסבר הראשון נובע מהמתאם בין תוחלת החיים של בעלי החיים למשקל שלהם. ככל שבעל החיים שוקל יותר כך בממוצע תוחלת החיים שלו עולה. אבל יש כמה יוצאי דופן. בני אדם, למשל. על פי המשקל שלנו היינו אמורים לחיות רק 26 שנים. גם החולד העירום חי פי חמש ממה שאפשר היה לצפות על פי משקלו. המשותף בין כל בעלי החיים מאריכי החיים הוא שהתאים שלהם עשויים משומן שיש לו פחות נטייה להתחמצן. אם השומן בתאים נוטה להתחמצן, תוחלת החיים פוחתת (פוסט שמסביר על החמצון ונוגדי החמצון כאן). השמנים הצמחיים מורכבים בעיקר משומן רב בלתי רווי, המתחמצן במהירות.
6. המחקר הנרחב ביותר על ההשפעה של שמנים בלתי צמחיים בוצע במהלך חמש שנים, בין 1968 ל- 1973, וזכה לשם מחקר מיניסוטה. במחקר השתתפו כ- 9,000 אנשים שגרו במוסדות, כך שאפשר היה לשלוט בדיוק על מה הם אכלו. הנחקרים חולקו לשתי קבוצות, שקיבלו בדיוק אותו המזון בהבדל אחד: קבוצה אחת קיבלה מזון שבושל עם שמן צמחי והשניה במזון שבושל בשומן רווי כמו חמאה. התוצאות: אמנם אלה שאכלו שומן רווי היו בעלי כולסטרול גבוה יותר, אך תוחלת החיים הממוצעת שלהם היתה קצרה יותר באופן משמעותי.
7. סיבה נוספת המובאת הוא הצריכה הקלורית. אדם מערבי ממוצע צורך כ- 700 קלוריות של שמן צמחי ביום. אין כמעט דרך לצרוך כמות כזו של קלוריות משומן בתזונה טבעית באופן יום-יומי.
8. רמות החמצון של שמנים צמחיים רב בלתי רוויים הם פי 40 משמן חד בלתי רווי, כמו שמן זית. התוצאה של טיגון בשמן כזה היא תרכובות רעילות כמו אלדהייד. בבדיקה שנעשתה על בשר שטוגן בשמן צמחי עולה שהוא מכיל בין פי מאה לפי מאתיים מכמות האלדהייד המותרת לפי ארגון הבריאות העולמי.
9. חלק מהסיבה שהשמנים הללו כל כך רעילים, היא שהחמצון נובע כבר מתהליך הייצור שלהם. בתהליך הייצור החימום של השמן מגיע עד ל- 260 מעלות צלזיוס, כך שהשמן הטוב במקור של זרעי החמניות הופך להיות מחומצן לגמרי.
10. במחקרים מהשנים האחרונות הוכח קשר בין שמנים צמחיים למגוון מחלות: השמנה, סכרת, התקפי לב, אלצהיימר, ירידה בזיכרון, וכמובן הזדקנות.
11. השמנים הצמחיים פוגעים בתפקוד המיטוכונדריה, יחידות האנרגיה התאיות שלנו (לפוסט על המיטוכונדריה: כאן). התסמין הראשון לפגישה במיטוכונדריה היא ירידה באנרגיה, עייפות במהלך היום, צורך בקפה רק כדי לתפקד. זאת, בשל החמצון הגבוה שגורם לתגובת שרשרת. במחקר על עכברים שניזונו משמנים צמחיים המדדים של השומן המחומצן בגוף הוכפלו, ואילו התפקוד של המיטוכונדריה בתאי הלב קטנו פי 5. בתוך ארבעה שבועות בלבד העכברים התחילו לסבול מהתקפי לב.