משקפופר ומשקפופרית התחתנו. נחשו לאיזה מספרי משקפיים יגיעו הילדים שלהם.
השבוע גילינו שאחרי הבן שלי, גם הבת צריכה משקפיים. אנחנו מטפלים בשני הילדים בטיפות אטרופין למניעת הדרדרות בראייה, אך מסתבר שגם הטיפות לא מצליחות להתגבר על חיבתה של הילדה לטיקטוק.
אנחנו נתאים לבת משקפיים מיוחדים למניעת מיופיה (=הדרדרות בראייה), אבל כמובן שכמו שאתם כבר מכירים אותי לא אסתפק בזה.
למה בכלל להתאמץ לצמצם הדרדרות בראייה?
לא מדובר בעניין אסתטי. ככל שהמספר גבוה יותר, כך אנו חשופים יותר למחלות עיניים כמו היפרדות רשתית, קטרקט, ניוון מאקולרי וגלאוקומה. אלה מחלות שמסכנות את הראייה.
אם המטרה שלנו היא להגיע לגיל מבוגר בבריאות טובה, עצמאות וחיוניות, אז בעיות ראייה או חלילה עיוורון הם ממש לא הדרך לשם.
לי יש משקפיים עוד מילדות, עם מספרים שהלכו ועלו בשנות הלימודים באוניברסיטה עד שהגעתי למספר 8. בגיל 24 עשיתי ניתוח לאסיק, ושנתיים מאוחר יותר התגלתה אצלי היפרדות רשתית.
מה שגורם לקוצר ראייה הוא התארכות של גלגל העין. ההתארכות מביאה לכך שהרשתית, המצויה בחלק הפנימי של גלגל העין, מתארכת כמו רשת דייגים, עד שלעתים נוצר בה קרע.
אצלי הקרע ברשתית התגלה בשלב מוקדם וטופל בלייזר, אך אם הוא לא מתגלה בזמן זה עשוי להביא להדרדרות מהירה בראייה עד לעיוורון.
גם המחלות הנוספות של העין: גלאוקומה, ניוון מאקולרי וקטרקט קשורות לקוצר ראייה, והסיכון ללקות בהם עולה ככל שהמספר גבוה יותר.
כאשר קוצר הראייה הוא בין 5 ל- 7 דיופטר (מספר) הסיכון לגלאוקומה עולה פי 3.3, הסיכון לקטרקט הוא פי 5.5 והסיכון להיפרדות רשתית הוא פי 21.5 לעומת עין ללא ליקויי ראייה. גם הסיכון לניוון מקולרי הוא פי 40 (ניוון של מרכז הראייה)[1].
כמו תמיד (כמעט), גנטיקה היא לא גזירת גורל
לפני כמה שנים סבלתי תקופה ממושכת מיובש בעיניים. לכאורה, בעיה פעוטה. בפועל, מדובר באחד מזוללי הפוקוס מהזן המעצבן. כשאת קמה בבוקר והעיניים יבשות את לא יכולה להתרכז מול המסך ובגדול בא לך בעיקר לעצום שוב את העיניים.
כמובן שהלכתי למספר רופאי עיניים, והם במקהלה הדהדו את מה שלמדו בבית הספר לרפואה: לקחת טיפות של תחליפי דמעות, זה הגיל, אין מה לעשות מעבר לזה.
הטיפות הללו, ותאמינו לי שניסיתי כמעט כל מותג אפשרי, לא רק שלא עוזרות, הן אפילו גורמות לטשטוש נוסף, תלות, רגישות של העין, והגרוע מכל – מריחה של איפור.
רק אחרי שלוש שנות סבל, לקחתי את האחריות לידיים, וחיפשתי במחקר פתרונות. מצאתי מחקר שקושר בין מחסור בקרוטנואיד לוטאין ליובש בעיניים. תוך שבועיים מרגע שהתחלתי לקחת את התוסף הזה היובש בעיניים הפך לעוד אנקדוטה שאני מספרת בהרצאות על רפואת יתר.
מה זה לוטאין?
לוטאין הוא למעשה פיגמט בצבע צהוב, שמשתייך למשפחת הקרטנואידים. אלה למעשה משפחה של נוגדי חימצון.
לוטאין והאיזומר שלו זיאקסנטין (בפשטות זו אותו מבנה מולקולרי אך במבנה מרחבי שונה) הם הקרטנואידים היחידים שנמצאים ברשתית האנושית. בשונה מרוב הקרטנואידים זו מולקולה שמכילה חמצן והיא פחות הידרופובית.
מינון, או כמה לוטאין אנחנו צריכים?
יש מחקרים שונים, שבהם מומלץ על צריכה של 6-20 מ"ג ליום, אך הארגון האירופאי לבטיחות מזון גיבש המלצות לצריכה יומית בטוחה של 1 מ"ג לכל ק"ג של הגוף. לכן, הפרוטוקול שלי להחלמה מבעייה קיימת הוא לפי ההמלצות של האיחוד האירופאי, ולשימור מצב בריאות תקין נסתפק ב- 15-20 מ"ג ביום.
מקורות מזון המכילים לוטאין
גם כאן קייל מככב בראש הרשימה. כן, גם אני לפעמים שואלת את עצמי איך העלים הסתמיים האלה מופיעים כמעט בכל פוסט שלי.
תכולת לוטאין וזיאקסנטין ל- 100 גרם:
תרד – 11.3 מ"ג
קייל – 11.4מ"ג
פלפל אדום – 8.5 מ"ג
אפונה – 2.6 מ"ג
חלמון ביצה – 1.3 מ"ג
כרוב ניצנים – 1.3 מ"ג
ברוקולי – 1.1 מ"ג
חסה רומאית – 2.3 מ"ג
פיסטוקים – 2.9 מ"ג
דלעת – 1 מ"ג לוטאין
לוטאין ועצירה של מיופיה (עלייה בקוצר ראייה)
מספר מחקרים מצביעים על קשר בין מיופיה ומחסור בלוטאין. למשל, המחקר הזה[2] משנת 2017 מצביע על ירידה של 40% בסיכון למיופיה אצל אנשים שנמצאים ב- 20% העליונים באוכלוסייה מבחינת כמות הלוטאין בדם.
לוטאין וניוון מקולרי
ניוון מקולרי הוא כיום הסיבה העיקרית לעיוורון בגיל מבוגר. גם בנושא הזה בוצעו מספר מחקרים. למשל, המחקר האוסטרלי הזה[3], בהשתתפות 2,000 נחקרים, מצא כי האנשים שהיו בעלי שיעור הגבוה ביותר של לוטאין בדם היו בעלי סיכון נמוך ב- 65% לחלות בניוון מקולרי.
איך לצרוך כמות גדולה של לוטאין?
בתקופה שבה יש התחלה של מצב בריאותי המצריך תוספת לוטאין, כאמור ההמלצה היא לצריכה של 1 מ"ג עבור כל ק"ג משקל גוף. לזמן רגיל של תחזוקה ההמלצה היא 15-20 מ"ג ליום.
כאמור 2, המינון הגבוה ביותר של לוטאין נמצא בירקות ירוקים, ויש להם גם יתרונות בריאותיים רבים נוספים. מצד שני, כמה סלט כבר אפשר לאכול? אז אני מצאתי שהדרך הקלה לצרוך כמות גדולה של עלים ירוקים עוברת במעבד המזון.
איפה למשל אפשר לדחוס כמות גדולה של ירוקים שביקרו אצל מעבד המזון? צרור פטרוזיליה בטחינה, צרור בזיליקום וחצי צרור פטרוזיליה שהופכים לפסטו בכריך או בפסטה, קייל טחון נכנס לקציצות, חבילה שלמה של תרד נכנס לפתיתים.
אגב, לוטאין הוא מסיס בשמן, ולכן תיסוף שלו למזונות שיש בהם שמן זית כמו הפסטו או הטחינה מסייע לספיגה.
ומעבר לזה, בחודשים הקרובים ילדתי המתוקה והמשקפופרית תקבל גם תוסף לוטאין.
מקורות נוספים:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7352796/
https://www.myfooddata.com/articles/high-lutein-and-zeaxanthin-foods.php
[1] https://optica-carmit.co.il/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%9F/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A7/
[2] https://jamanetwork.com/journals/jamaophthalmology/article-abstract/2588252
[3] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0161642007004745
