אחד הקמפיינים היותר זכורים ומשפיעים שנערכו בישראל לאורך השנים היה לטובת שימוש בקרם הגנה כאמצעי מניעה לסרטן העור. ובאמת, השימוש בקרם הגנה הפך לברירת מחדל לפני כל יציאה מבית, במיוחד בקיץ.
אבל, יש כאן אבל.
אפשר לחלק את האבל הזה לשלושה חלקים הדרושים בדיקה:
1. אילו חומרים פעילים יש במסנני הקרינה לסוגיהם והאם הם ידידותיים לגוף שלנו?
2. האם מסנני הקרינה באמת מועילים בכלל למניעת סרטן העור?
3. אילו תועלות יש לגוף לחשיפה לשמש לא מסנני קרינה? כלומר, מה אנחנו מפסידים כשאנחנו משתמשים במסנני קרינה או נמנעים מהשמש?
החומרים הפעילים במסנני הקרינה
מחקר אחרון שערך ה- FDA ופורסם בינואר 2020 [1] בדק את הריכוז בדם של שישה חומרים פעילים נפוצים לאחר שימוש אחד, ושימושים חוזרים, למשך 21 יום. ששת החומרים שנבדקו הם: avobenzone, oxybenzone, octocrylene, homosalate, octisalate, and octinoxate. אני בכוונה כותבת לכם את השמות באנגלית, כי כך הם מופיעים ברשימת הרכיבים גם בקרמים ישראלים.
כל ששת החומרים נחשבים בטוחים עד ריכוז בדם של 0.5 ננוגרם למיליליטר. הנבדקים מרחו ארבעה סוגים של תכשירי הגנה המכילים את החומרים הפעילים, בתחליב ובתרסיס. הם התבקשו למרוח את התכשיר על 75% משטח גופם, ולאחר יום נערכה להם בדיקת דם לגילוי החומרים הפעילים בזרם הדם.
והתוצאות: כל החומרים עברו את הסף המותר כבר אחרי שימוש אחד. לדוגמא, החומר הפעיל הנפוץ ביותר הוא Avobenzone. השימוש בתחליב המכיל את החומר פעם אחת העלה את המינון שלו בזרם הדם ל- 1.6 ננוגרם למיליליטר. שימוש פעם ביום אחרי ארבעה ימים העלה את המינון ל- 7.1 ננוגרם למיליליטר. אגב, החומרים הפעילים חודרים את העור לדם, ונמצאו גם בחלב אם, לתשומת לב המיניקות שלא רוצות להזין את התינוק שלהם בקרם הגנה.
במסמך העמדה שפרסם ה- FDA לאחר המחקר [2] הם אומרים כי אין הוכחה שהחומרים האלה מזיקים, אך הם קוראים למחקרים נוספים בעניין. נייר העמדה מפרט גם על שני חומרים פעילים שאפקטיביים כנגד קרינת השמש, וה- FDA אומר כי הם בטוחים לשימוש: תחמוצת אבץ (zinc oxide) וטיטניום דו-חמצני (titanium dioxide). בשורה התחתונה של מסמך העמדה, ה- FDA ממליץ להמשיך ולהשתמש במסנני קרינה עד שייאספו מחקרי בטיחות בנושא, יחד עם אסטרטגיות אחרות להגנה מפני השמש כמו כובע, בגדים ארוכים וצל.
בסקירת מאמרים שפורסמה על ידי ד"ר שאראד פאול [3], חוקר סרטן העור מניו זילנד, הוא חוקר את נושא הקשר בין מסנני קרינה למיניהם לסיכוי ללקות בסרטן העור (מלנומה). מצד אחד, הוא אומר כי כוויות מהשמש אכן מוכחות כגורם סיכון לסרטן העור, וספציפית:
1. כמות כתמי הלידה המולדים היא מנבא טוב לסיכון של האדם לפתח סרטן עור בהמשך חייו.
2. כוויות שמש הגורמות לשלפוחיות בילדות מקושרות לריבוי כתמי עור וסיכון למלנומה.
3. יותר מחמש כוויות שמש בעשור בכל גיל בחיים עשויות להגדיל את הסיכון למלנומה.
4. קרינת UV מעודדת כתמי עור ומלנומה, אך לא עבור מי שיש לו רמות מלנין נורמליות.
מצד שני, הוא מצביע על הסיכונים העיקריים בשימוש במסנני קרינה: השפעה על הורמונים, וסרטן. ניסויים בבעלי חיים הראו כי החומר הפעיל Benzophenone משבש את רמת האסטרוגן אצל העכברות, וכן את רמת הטסטוסטרון אצל עכברים בגיל ההתבגרות. כמו כן הוא משבש את הקליטה של הורמוני בלוטת התריס ומגדיל את כמות הנוגדים להורמונים, כלומר מעודד מחלה אוטואימונית של הבלוטה. במחקר אחר, גם החומר הפעיל octocrylene נמצא כמשבש את רמות ההורמונים אסטרוגן, טסטוסטרון והורמוני התריס.
למעשה, בקליפורניה שימוש בחומר הפעיל benzophenone מחייב אזכור על אריזת המוצר: "אזהרה: המוצר הזה מכיל benzophenone, הידוע כחומר מסרטן" .
בנוסף, ישנם מסנני קרינה המכילים ויטמין A ורטינול, מתוך מטרה שהתכשיר יהיה גם Anti-aging. מחקרים המצוטטים בסקירה הראו ששימוש בויטמין A בעור החשוף לשמש דווקא מאיץ גידולים סרטניים, מאחר וקרינת UV שוברת את החומרים האלה לתרכובות לוואי מסוכנות.
אני עברתי על רשימת הרכיבים של מסנני הקרינה הנפוצים בישראל, ובכולם מצאתי שלושה או יותר מרשימת החומרים הבעייתיים של ה- FDA ובאחד מהם גם את החומר הבעייתי להורמונים.
הגנה מפני סרטן העור ונקודות חן
אוקיי, אז הבנו שיש בתחליבים הפופולריים חומרים שמחלחלים לזרם הדם, והם כנראה לא אמורים להיות שם, אבל לפחות הם מגינים עלינו מפני סרטן העור?
אז זהו, שלא בטוח.
במאמר של ד"ר פליקס פבלוצקי משיבא [4] הוא מציין שתי נקודות מעניינות לגבי מחקרים על תועלות מחקריות של תכשירי ההגנה:
1. השפעה על היווצרות נקודות חן – מחקר גדול בקרב תלמידי בתי ספר ברמת גן ובירושלים, בגילאי שבע ו-12, נמצא ששימוש במסנני קרינה היה קשור דווקא בנוכחות מספר רב יותר של נקודות חן. ממצאים דומים נמצאו במחקרים גדולים שנערכו בצרפת ובגרמניה. עם זאת, בעבודה בודדת מקנדה, נמצאו ממצאים הפוכים.
2. השפעה סרטן העור – גם לגבי מניעת סרטן העור התמונה לא ברורה. עד היום פורסמו 13 עבודות אפידמיולוגיות שניסו לבדוק את הקשר בין שימוש במסנני קרינה לבין מניעת מלנומה. רק בשלוש מהן נראתה ירידה בשכיחות של מלנומה עקב שימוש במסנני קרינה, בעוד שבארבע נראתה עלייה בשכיחות (בדומה לנקודות החן).
התועלות של חשיפה לשמש
התועלת המוכרת ביותר של חשיפה לשמש היא יצירת ויטמין D. בניגוד לויטמין אחרים, שיש לצרוך אותם מהמזון, מרבית הויטמין D הנקלט בגוף נוצר בתאי העור בעקבות חשיפה לקרינת שמש מסוג UVB.
שימוש במסנני קרינה חוסם את קרינת UVB, ובפועל חוסם את ייצורו של ויטמין D בגוף.
הפונקציה העיקרית בגוף של ויטמין D היא לשמור על רמות הסידן והזרחן בסרום בטווח הפיזיולוגי הנורמלי, וזאת על מנת לתמוך ברוב הפונקציות המטבוליות, העברה עצבית-שרירית ומינרליזציה של העצם.
בעבר השתמשו באמבטיות שמש כתרופה למחלות המשוייכות לרמות נמוך של ויטמין כמו רככת ושחפת. כיום יודעים כי מחלות אלה נגרמות בשל מחסור בויטמין D.
בגיל המבוגר יכול ויטמין D למנוע אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס (דלדול העצם), אם הוא נלקח יחד עם סידן. נוסף על כך עלול מחסור בוויטמין D לגרום לחולשת שרירים, להחמרה של מחלות שרירים כמו פיברומיאלגיה ולמחלות מפרקים. כך, למשל, התברר כי אצל רבים ממי שסבלו משבר בצוואר הירך היה קיים מחסור משמעותי בוויטמין D [5].
בנוסף, יש המקשרים בין מחסור בויטמין D לטרשת נפוצה. למשל, במחקר שבוצע באוסטרליה ב- 2002 עולה כי מגורים בקו רוחב של יותר מ- 37 מעלות, כלומר במקומות שיש בהם פחות קרינת שמש, הסיכוי לחלות בטרשת נפוצה גבוה פי שניים. זה אגב, המקום לסייג ולומר שמתאם בין שני נתונים (יותר טרשת נפוצה ומגורים במקומות דלים בקרינת שמש) עדיין לא מצביע על סיבתיות, או על כך שמקור הקשר הוא מחסור בויטמין D.
ב- 2007 פורסם מחקר על תרומתו של ויטמין D להפחתת סיכויים לסרטן [6]. הניסוי נערך בנברסקה על נשים לאחר גיל המעבר, וניתנו בו 2-4 פעמים ביום כמויות של 200-600 יחידות של ויטמין D. הסיכוי של נשים שנטלו את הויטמין ללקות בכל סוג של סרטן קטן ב- 50%-77% ביחס לקבוצת הביקורת במשך ארבע שנים.
בשנה האחרונה דובר רבות על ויטמין D בהקשר של הקורונה. מספר מחקרים הראו שמחסור בויטמין D הוא מנבא לגבי חומרת המחלה. כלומר, מי שנדבק בקורונה ויש לו מחסור בויטמין D יסבול מתסמינים קשים יותר ממי שנדבק ואין לו מחסור.
אין מחלוקת על כך שויטמין D הוא אחד הויטמינים הקריטיים לבריאות האדם, וכי שימוש במסנני קרינה מונע את אפשרות הייצור שלו בגוף.
נכון, המחקרים האקדמיים שהבאתי כאן מעידים כולם על הסכנות בשימוש בקרם הגנה. לעומת זאת, יש גם מחקרים אחרים, התומכים בשימוש במסנני קרינה (חלקם ממומנים על ידי היצרנים), אך לאלה אתם ממילא נחשפים כל הזמן, והם כבר הוטמעו היטב בתרבות המערבית.
מה שהמחקרים שהבאתי כאן מוכיחים הוא, שהמדע בנושא ההשפעה של החשיפה לשמש על מחלות הוא לכל הפחות מעורב.
מעבר להשפעה ישירה על סיכויים למחלות כאלה ואחרות, יש השפעה משמעותית של חשיפה לשמש שהוכחה במחקרים וכל אחד מאיתנו יכול לחוש אותה בחושים שלו באופן אישי: הפחתה ברמות המתח. לא סתם חופי הים הם המקומות המועדפים לחופשה ובילוי. החשיפה לשמש מרגיעה, מאזנת, ובמילים מדעיות יותר: מעודדת ייצור סרוטונין התורם למצב הרוח, ומאפשרת ייצור תקין של מלטונין בערב (בגלל זה ישנים טוב אחרי יום בים).
דיכאון בחורף הוא לא סתם תירוץ, אלא הפרעה פיזיולוגית, שזכתה לשם הפרעה רגשית עונתית. הוא נגרם ממחסור בחשיפה לשמש.
כשיש יום שמש נעים בחוץ (אמרתי נעים, זאת אומרת לא בשיא השרב, זה גדול גם עליי), מתחשק לנו לשבת קצת בחוץ. אם אתם חוששים מהשמש, כנראה שהפנמתם יותר מדי את המסרים של חברות מסנני הקרינה. תסתכלו על הילדים. האם הם חוששים מהשמש, או נהנים ממנה?
בנוסף, תפיסת העולם שלי היא שמי שמבקש שאכניס לזרם הדם שלי חומרים לא טבעיים, צריך להוכיח את בטיחותם מעבר לכל ספק סביר, ולא להיפך (כלומר להשתמש עד שלא יוכח שהחומרים מזיקים).
מסנני קרינה – הבחירה שלי
השמש היא מקור החיים של כל היצורים החיים, היא משמחת אותי והיא בעדי באופן כללי. זו החוויה האישית שלי.
לכן, אני משתדלת לחטוף כל יום לפחות חצי שעת שמש. בחורף אני לא משתמשת במסנני קרינה כלל, ובימי החורף החמים משתדלת מאוד להיחשף לקרני השמש עם חולצה ומכנסיים קצרים. גם בקיץ אם מדובר על גיחות קצרות לשמש, אני יוצאת בבגדים קצרים בשמחה למלא את מאגרי הסרוטונין והויטמין D שלי.
עם זאת, אני מקפידה שלא להגיע למצב של כוויות שמש. בקיץ אני מקפידה על חבישת כובע, כדי לא לעודד יצירת מלנין בפנים (כלומר נמשים וכתמים). אם נדרשת חשיפה ממושכת יותר לשמש אני שמה חולצה ארוכה, לבנה וקלילה.
במקרים שבהם מתקיים השילוב של קיץ + חשיפה ממושכת לשמש + לא מתאים חולצה ארוכה כי נגיד בגד ים, רק אז אני שמה מסנן קרינה ללא החומרים הבעייתיים.
כזכור, ה- FDA סימן רק שני חומרים פעילים בטוחים: אבץ או טיטניום (zinc oxide, titanium dioxide). טיטניום מגן היטב מפני קרינת UVB אך פחות טוב מפני קרינת UVA, ואילו אבץ מגן מפני כל סוגי הקרינה: UVA, UVB ואפילו UVC. לכן, חיפשתי מסנן קרינה מבוסס אבץ.
בנוסף, חיפשתי מסנן קרינה שגודל החלקיקים של האבץ הוא יותר מננומטר, כלומר לא יכולים לחדור את העור ולהיכנס לזרם הדם. חלקיקים כאלה מסומנים על המוצרים כ- Zinc oxide non-nano. אחרי שחפרתי ב- iHerb מצאתי מוצר כזה, שהחומר הפעיל בו הוא אבץ לא-ננו, ושאר הרכיבים שלו טבעיים. קישור לרכישה אפשר למצוא כאן.
ואוו, לא היה לי מושג.. באמת צריך לחשוב על זה