מחקר שבוצע במכון לרפואה בניו דלהי [1] בדק את ההשפעה של תרגול יוגה ומדיטציה על המדדים החדשניים ביותר למדידת גיל ביולוגי (על חלקם דיברנו בפוסט על מדידת הגיל הביולוגי כאן).
במחקר השתתפו 96 נחקרים, גברים ונשים, בגילאים 30-65, המנהלים אורח חיים מערבי רגיל וללא רקע קודם ביוגה.
במהלך 12 שבועות הנחקרים עברו סדנת יוגה, שכללה תיאוריה, תרגול פיזי (אסאנות), תרגול נשימה (פראניאמה) ומדיטציה. שיטות היוגה שנלמדו הן האטה יוגה וראג'ה יוגה, כלומר תרגולים מתונים יחסית.
לכל הנבדקים נבדקו ביומרקרים הקשורים להזדקנות ביום הראשון לתכנית ובסופה, כעבור 12 שבועות. המדדים שנבדקו הם: אורך טלומרים, נזק ל- DNA, עקה חמצונית (הסבר על עקה חמצונית בפוסט הקודם כאן). בנוסף, נלקחו להם בדיקות דם עבור מדדים הקשורים להזדקנות ובהם קורטיזול, אנדורפינים, וסירטואינים.
הסירטואינים הם אנזימים המפעילים גנים הקשורים להזדקנות, כפי שדיברנו בהרחבה במאמר על על ה- NAD+ כאן.
אנדורפינים הם כימיקלים טבעיים המופרשים מבלוטת יותרת המח. תפקידם לספק משוב חיובי, שיכוח כאב והרגשה טובה. הם משתחררים בזמן פעילות גופנית, פעילות מינית, צחוק, השתובבות עם בעל חיים ואכילת שוקולד.
קורטיזול הוא הורמון המופרש מבלוטת יותרת הכליה במצבים של דחק, או בעברית סטרס. לקורטיזול יש מחזור טבעי לאורך שעות היום, כאשר הוא גבוה יותר בבוקר, ונמוך משמעותית בשעות הערב והלילה. כשאנו חשים סטרס משוחרר לדם שלנו יותר קורטיזול. זה מסמן לגוף שיש לחץ וצריך להתכונן: להגביר את רמת הסוכר בדם כדי שנוכל לברוח מאריה, להגביר את לחץ הדם, לצבור שומן בגוף לקראת מחסור אפשרי, להפחית תפקוד של מערכות פחות קריטיות כמו מערכת החיסון. לכן, רמה מוגברת של קורטיזול היא סמן מקדים לשלל מחלות תלויות-גיל והשמנה.
כעבור 12 שבועות של אימון נבדקו התוצאות של הנחקרים, והתוצאות חד משמעיות: ירידה ממוצעת ומובהקת של כ- 16% במדד הלחץ החמצוני (מסומן בטבלה ROS), ירידה של כ- 23% בנזק ל- DNA ועליה של כ- 56% בפעילות הטלומרים.
גם בביו-מרקרים, אותם סמנים של הזדקנות ברמה התאית חל שיפור מובהק. עלייה של 53% בסירטואינים, עלייה של 32% באנדורפינים וירידה של 19% בקורטיזול.
מעבר לזה, נרשמה גם ירידה ב- BMI של הנבדקים. כלומר, הם סיימו את קורס היוגה רזים וצעירים יותר.
הנה הטבלה עם תוצאות המחקר:
למה דווקא יוגה
יוגה היא תרגול עתיק, שמקורו בהודו. היא מוזכרת ברִיג-וֶדָה, כתבים עתיקים בסנקסריט, המתוארכים לשנת 3,000 לפני הספירה, לפני כחמשת אלפים שנים.
בתמונה רואים חותם ובו תמונה של הודי חביב מבצע את תנוחת המולה-בנדהסנא. החותם מתוארך לשנים 2000-2350 לפני הספירה.
משך הזמן שבו כל פרקטיקה אנושית מתקיימת היא לא סתם אנקדוטה או שיעור מעניין או יותר פחות בהיסטוריה. משך הזמן מעיד על כך שהפרקטיקה היא בלתי שבירה. כלומר, אם הפרקטיקה לא היתה מועילה לבני אדם היא היתה נכחדת במרוצת השנים.
הזמן הארוך שבו קיימת היוגה מעיד על התפתחות אבולוציונית. ידע שנצבר והתפתח במשך מאות דורות הוא, בהגדרה, מהימן יותר ובטוח יותר מכל שיטה חדשה.
משמעות המילה ,"יוגה" בסנסקריט היא לחבר. כלומר, ליצור חיבור בין הגוף והנפש, בין האדם וסביבתו. נשמע פלצני, אבל זה מה שהיוגה בשבילי. התחלתי לתרגל יוגה לפני כ- 15 שנים כשיטה להתמודד עם כאבי גב. כבר בתחילת שנות ה- 30 שלי סבלתי מכאבי גב משתקים, ירושה שקיבלתי מאבי המנוח.
יום אחד, בגיל 39, נרדמה לי רגל ימין. ממש חוסר תחושה בכף הרגל ובירך. חיכיתי שהיא תתעורר, אבל זה לא קרה. בבת אחת, הכוח ברגל פחת בכ- 70%, צלעתי ולא יכולתי לעלות עם רגל ימין מדרגות.
לאחר שלושה שבועות נכנסתי לניתוח דיסקטומיה, שמטרתו להסיר את הדיסק הפרוץ שלוחץ על העצב. גם ממנו נגרמו לי נזקים יטרוגניים, אבל אחרי הניתוח לאט לאט חזרתי לתרגל יוגה, והכוח בהדרגה שב אל הרגל, כך שכיום שתי הרגליים כמעט שוות בכוחן. התחושה, לעומת זאת, לא חזרה. זה עשוי לאפשר לי להיות יוגית אמיתית וללכת על גחלים (אך רק עם רגל ימין).
מי שסובל מפריצות דיסק, יודע שכאבי הגב אף פעם לא נעלמים, הם לכל היותר רדומים לפרקים (תרתי משמע). היוגה היא תרגול פיזי המגמיש את כל מפרקי הגוף ושומר עליהם צעירים ופעילים. אך היוגה היא הרבה יותר מזה. היא תרגול רוחני, שכשעושים אותו נכון התרגול מדגים לנו הלכה למעשה שהגוף והנפש חד הם. וזו, רבותיי, המהות של להישאר צעירים.
אהבתי את המסקנה: להישאר צעירים זה כשהנפש והגוף עובדים יחד